הזכויות שלכם באירוע תאונת עבודה
ההכרה באירוע כתאונת עבודה היא השער למימוש זכויות רבות מול המוסד לביטוח לאומי, זכויות הקנויות מכח הדין ובתנאי ביטוח ענפים ומסועפים, שתכליתם פיצוי ודאגה לנפגעים עקב תאונה בעבודה, חשוב להכיר את הזכויות מבעוד מועד הן על מנת לממש אותן, והן על מנת להימנע בעת הצורך ככל ומתרחש אירוע כזה שלא לאבד זכויות עקב פערי מידע וטעויות בהתנהלות נכונה כמו גם תיעוד ושמירת ראיות בהתאם, כמו כן על מנת לצלוח את התהליך, חשוב להבין את המסגרת הנורמטיבית ואת התנאים הבסיסיים שקבע החוק.
המסגרת הנורמטיבית
הבסיס המשפטי לזכויות בתחום תאונות עבודה בישראל עיקרו בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, החוק מגדיר מהי תאונת עבודה וקובע את "נוסחת הזהב" בתנאים מצטברים: תאונה, תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
תכלית החוק
חוק הביטוח הלאומי אינו רק אוסף של חוקים ותקנות טכניות, אלא חוק סוציאלי מובהק ורחב יריעה במהותו, תכליתו המרכזית היא להקים רשת ביטחון כלכלית עבור העובד המבוטח, רשת המבטיחה כי רמת חייו ורווחתו לא יקרסו בעקבות אירוע פתאומי שארע לו במסגרת עבודתו ותוך מטרה היסטורית להבטיח חיי תעסוקה בטוחים תוך יצירת מגן ביטוחי לאומי למי שנפגע כתוצאה מעבודה ותרומה לחיי המסחר והתעשייה, המנגנון שבנה המחוקק נועד לגשר על הפער שנוצר עקב אובדן כושר ההשתכרות, תוך שהוא גוזר את גובה הפיצוי והתמיכה מהכנסתו הריאלית של העובד ערב התאונה.
עם זאת, לצד אופיו הסוציאלי של החוק, הוא אינו מהווה פוליסת ביטוח כללית לכל נזק בריאותי שמתרחש בזמן השהות בעבודה, המחוקק הציב תנאי סף וכללים אשר בצירוף פסיקות רבות מהווים את המסגרת לבחינת קיומה של "תאונת עבודה".
המשמעות היא בין היתר שלא כל מיחוש, מחלה טבעית או נזק גופני שהתגלו במהלך יום העבודה יוכרו אוטומטית כתאונת עבודה, כדי ליהנות מהפיצויים שהחוק מעניק, על המבוטח להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מאירוע מוגדר, חיצוני או פנימי, שניתן לבודד אותו בזמן ובמקום, הבחנה זו נועדה ליצור איזון בין הרצון להגן על העובד לבין הצורך לשמור על קשר סיבתי הדוק בין הסיכון שהעבודה ייצרה לבין התוצאה הרפואית.
מהי "תאונה"?
לפני שבוחנים את הקשר לעבודה, יש להוכיח כי אכן אירעה "תאונה", על פי הפסיקה הענפה תאונה מוגדרת ככלל כאירוע העונה על המאפיינים הבאים: עקרון הפתאומיות, אירוע שמתרחש באופן פתאומי ובאופן בלתי צפוי, האירוע ניתן לאיתור כך שניתן להצביע על מועד ומיקום מדויקים שבהם התרחש, וכן היגרמות נזק, האירוע גרם לפגיעה פיזית או נפשית.
כן קיימת הבחנה בין אירוע "חיצוני" (כמו נפילה או פגיעה מחפץ ופציעה בחלק החיצוני פיזי של הגוף) לבין אירוע "פנימי" המוגדר כ"אירוע מיוחד" (כמו התקף לב, אירוע מוחי או פגיעה נפשית בעקבות דחק נפשי חריג בעבודה), מטבע הדברים אירוע פנימי עלול להתרחש כתוצאה ממחלה או רקע רפואי, ולכן נטל הראייה יהיה כבד יותר בעיקר בהיבט הקשר הסיבתי בין האירוע לעבודה.
תנאי הסף להכרה
תאונת עבודה היא כזו שמתרחשת "תוך כדי" ו"עקב" העבודה, כאשר ''תוך כדי העבודה'', ייבחן האירוע במבחן הזמן והמקום האם התאונה קרתה בזמן שהעובד עסק בעבודתו או במקום העבודה (או בדרך מעבודה או לעבודה), והאם הדבר היה ''עקב העבודה'', כלומר מבחן הקשר הסיבתי האם העבודה היא זו שגרמה לתאונה.
הבדל בין שכיר לעצמאי
קיים הבדל משמעותי בין שני סוגי המבוטחים, בכל הנוגע לנטל הראייה באמצעות חזקת הסיבתיות, כאשר עובד שכיר נהנה מחזקת הסיבתיות, המשמעות היא שאם הוכח שהתאונה קרתה "תוך כדי" העבודה, חזקה שהיא קרתה גם "עקב" העבודה, והנטל להוכיח את ההיפך חל על המוסד לביטוח לאומי.
זאת לעומת עובד עצמאי שאינו נהנה מחזקה זו ועליו להוכיח באופן פוזיטיבי שהתאונה אכן אירעה עקב עיסוקו במשלח ידו, תוך כדי ועקב העבודה.
כמו כן עובד עצמאי נדרש לעמוד בתנאים שעיקרם רישום מבעוד מועד במעמד עצמאי במוסד לביטוח לאומי, ביצוע תשלומי חובה ועמידה בכללי עצמאי בביטוח לאומי כגון היקף שעות עיסוק ועוד.
כאמור לעיל, הכרה והבנה של המבחנים הנדרשים עשויה לסייע בהתנהלות נבונה כאשר בכל אירוע תאונת עבודה יש לתעד ככל הניתן את הנסיבות, באמצעות דיווח רפואי, אסמכתאות, עדים או תיעוד חזותי, מתוך הבנה כי נדרש יהיה בנסיבות הרלוונטיות להוכיח ולעמוד בנטל הראיה לכך שמדובר בתאונת עבודה.
סטייה מדרך או מעבודה
החיים מורכבים מתרחישים הסוטים מהכללים הרגילים, וגם בתחום תאונות עבודה ישנה פסיקה ענפה העוסקת באירועי סטייה, כגון עובד בדרך לעבודה עובר דרך בית הכנסת להתפלל, אירועי פנאי או הכשרה מטעם העבודה, טיסות לחו''ל וימי גיבוש, וכן תרחישים רבים לאינספור כאשר מדובר בעובד עצמאי אשר נטל הראיה עליו מוגבר בין היתר משום שהוא 'כל הזמן' בעבודה וקיים קושי להבחין האם האירוע היה תוך כדי ועקב העבודה בשונה מעובד שכיר שהזמן והמקום עשויים ככלל להעיד על אופי ונסיבות האירוע.
משכך, נדרשת הבנה עקרונית ויסודית כי כל אירוע של פגיעה מצריך תשומת לב, תיעוד עובדתי וכן תיעוד רפואי, יש לציין בפני גורם רפואי או חירום את נסיבות האירוע ולפנות בהתאם לייעוץ משפטי פרטני ומקצועי.
תאונה בדרך לעבודה וממנה
שאלת הדרך לעבודה וממנה נפוצה מאד, מאחר וזהו 'זמן נעלם' ולא פחות מכך זמן בו הסיכונים רבים, בעוד מקום עבודה עשוי להיות מקום בטיחותי ומוסדר על פי תקנות והוראות דין, הרי שבדרך עשויים להיתקל במפגעים שונים לרבות תאונות דרכים העשויים לעלות גם כתאונות עבודה.
ככלל החוק מרחיב את ההגדרה גם למקרים שאינם מתרחשים פיזית בתוך מקום העבודה כאמור, וגם בדרך לעבודה או ממנה חל הביטוח מפני אירועי תאונות עבודה.
כך לדוגמה נדרש להוכיח כי האירוע התרחש בדרך המקובלת, תאונה שאירעה בדרך מהמעון (הבית) לעבודה או מהעבודה חזרה למעון, זאת לעומת סטייה מהדרך סטייה מהותית מהדרך המקובלת לצורך אישי עלולה לשלול את ההכרה עם זאת, החוק מכיר בסטייה לצורך תפילת השחר לדוגמה וכן במקרים נוספים ככאלו שאינם מהווים סטייה וגם באירועים כגון אלו נדרשת היוועצות פרטנית בהתאם וכמובן תיעוד האירוע והנסיבות.
סוגי תאונות עבודה
ככלל ישנם שלושה סוגים עיקריים של תאונות עבודה שהם: תאונה, מיקרוטראומה ומחלת מקצוע.
תאונת עבודה: אירוע חד-פעמי ופתאומי (כגון נפילה מסולם)
מיקרוטראומה: "תורת הנזק המצטבר", פגיעות זעירות וחוזרות שכל אחת מהן בנפרד אינה תאונה, אך הצטברותן יוצרת נזק (כמו נקישות חוזרות או רטט ממושך)
מחלת מקצוע: רשימה סגורה של מחלות המוגדרות בתקנות, שנגרמות עקב חשיפה מתמשכת לחומרים או לתנאים סביבתיים מסוימים בעבודה.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני.
