בניית תשתית ולא מלכודת
האנטומיה של הסכם שותפות מקצועי או הסכם מייסדים, מושתת על ההבנה כי שותפות עסקית היא אחד הכוחות המניעים החזקים ביותר בכלכלה, אך היא גם אחד מבתי הקברות הגדולים ביותר למיזמים מבטיחים, יזמים רבים נופלים למלכודת ה"ריצה", הם מזהים הזדמנות, האדרנלין בשיאו, והם דוהרים קדימה, בשלב הזה, כל עיסוק ב"ניירת" נתפס כמעכב, כחוסר אמון או כבירוקרטיה מיותרת, אך הניסיון שנצבר במשרדנו ובעולם המשפטי בכלל בניהול ליטיגציה מורכבת מלמד שיעור הפוך הריצה המהירה ללא בסיס יצוק וללא ליווי מקצועי ועיגון הסכם מקיף, עלול להתברר כדרך הבטוחה ביותר להתרסקות ולמפח נפש.
הסכם מייסדים או כל הסכם שותפות או אפילו שיתוף פעולה, איננו רק טופס טכני אלא ממסך קונסטרוקציה משפטית וכלכלית שתפקידה להחזיק את המבנה העסקי כשרוחות המחלוקת יתחילו לנשב והן לרוב מגיעות ומתחילות בשלב מסוים בפרט כאשר צד לשותפות מרגיש מקופח.
המסגרת המשפטית
כך גם ישנם היבטים רבים ומסועפים של השותפים עצמם להבין היטיב טרם יציאה לדרך, כגון בחירה במסגרת הפעילות האם כשותפות רשומה, חברה בע"מ או מסגרת עצמאית לכל צד ואפשרויות נוספות.
בשים לב בין היתר לריבוי הדינים הרלבנטיים, מפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, חוק החברות, תשנ"ט-1999, שיקולים של "מסך התאגדות" המפריד בין בעלי המניות לחברה, וכן היבטים של חלוקת מניות, סמכויות ניהול ומינוי דירקטורים ועוד.
מלכודת ה"מסמך הקצר"
בעידן הנוכחי, יזמים רבים מתפתים להשתמש בבינה מלאכותית או להוריד "פורמט ראשוני" או ''הסכם גנרי'' מהאינטרנט כדי "לסגור עניין בחמש דקות", צעדים שעלולים להתברר כשגיאה קריטית והרת אסון, וויתור על ליווי מקצועי, מומחה אשר מכיר את התסבוכות והפרשות המשפטיות, אשר בידיו ובכוחו הניסיון לסייע במניעת דילמות בעתיד, עיגון מנגנונים אשר יסירו או יצמצמו סיכונים עתידיים, משמעו לא פעם להיות או לחדול ביזמות או עסק משותף.
מסמך גנרי עשוי להתברר כפלסטר על פצע דלקתי, לא פעם מסמך כזה עשוי לספק אשליה של סדר וכיסוי, אך בפועל הוא דוחה את המחלוקות לנקודת זמן שבה הן יהיו הרסניות יותר, כששותפים דוחים דיונים על "מצבי קצה" כדי לא להרוס את האווירה בתחילת הדרך, הם עלולים לעצום עין או לטמון מוקשים עתידיים כאמור, שבכוחם להחריב יזמות נהדרת בשלב שבו היא כבר רווחית וצומחת.
נושאי הליבה
ברבים מתיקי הליטיגציה המבוססים על סכסוכים עסקיים ומשברים בין שותפים לדרך, שורש ומקור התסבוכת או הסכסוך היו בשל כך שלא עוגנו נושאי ליבה נפוצים בבהירות, כגון:
חלוקת עבודה ופיזור עומס-בתחילת הדרך כולם "נותנים הכל", יש שיראו דמיון לחיי נישואין, כאשר האהבה בשיחה ובצמיחתה אין צד שמתחשבן או עוסק בחלוקת המאמצים, המטלות והמשאבים, אלא שלאר זמן עשוי צד אחד להרגיש שהוא עובד 18 שעות ביממה בעוד הצד השני "נח על זרי הדפנה" וגובה דיבידנדים שווים, עיגון חלוקת התפקידים, שיעור ההשקעה בזמן ובכסף, עשוי להיות מגה גורלי להצלחתה של הדרך המשותפת.
כירורגיה של מנגנונים
ישנם היבטים כה רבים ומשמעויות שנדרש לקבל לגביהם החלטות מראש, וכן לא פעם 'העיסוק' מראש בשאלות רגישות עשוי לחולל מתח ומחלוקות כבר בשלב הטרום יזמי, אלא שלא פעם מוטב להכריע כבר מראש בכך ולא 'לדחות' כאמור לשלבים מאוחרים שם כבר עלול להיות מאוחר מידי.
ישנם גם לא מעט מקרים שדווקא העיסוק בנושאי ליבה אלו, עלול 'לחשוף' לצד עסקי אודות הצד השני, אודות תפיסתו וציפיותיו, ושמא אף לשים בפניו מראה אשר תאפשר לו לקבל החלטה מושכלת האם מצא שותף ראוי או נמנע מלהסתכל בעיניים של מורכבות או פערים בין הצדדים.
שיטת המנגנונים מאפשרת לתרחש או לצפות נושאים רגישים ומאפשרת לקבוע מראש ולעגן אותם בעקרונות אשר מנטרלים או מצמצמים מחלוקות עתידיות בדיעבד, כך לדוגמה, כינונו מנגנון "הבשלת זכויות" התייחסות מראש למצב שבו שותף שאינו עובד או עוזב מוקדם, לא שומר על כל חלקו או מסתפק מראש בחלק יחסי כסנקציה מוסכמת על עזיבה מוקדמת.
כך גם נושאי ליבה חשובים רבים כגון מדיניות שכר לעומת חלוקת רווחים, מנגנון הכרעה וקבלת החלטות, הצורך להכריע ולחלק סמכויות הוא קריטי, כמו גם ההפרדה בין זכות בחירה של שותף או משקיע לעומת סמכויות מנהל מרוכזות לגורם מקצועי, שכן ללא היררכיה ברורה, העסק עלול להפוך מהר מאד לשדה קרב של אגו במקום ליחידה כלכלית יעילה.
גם עיגונם של מנגנוני היפרדות עשויים לחסוך כאבי ראש רבים, שכן הסכם שותפות טוב הוא בראש ובראשונה "חוזה גירושין", התייחסות לסיטואציה אפשרית שבה שותף רוצה לעזוב, או דיון בתרחיש פטירה חלילה או אובדן כושר עבודה ועוד.
ישנם הסכמים בהם נקבע מנגנון 'פירוק שותפות' כאשר שותף אחד מציע מחיר, והשני נדרש לבחור אם לקנות או למכור באותו מחיר, במטרה ליצור מנגנון הוגן למניעת סחטנות או מחלוקות אינסופיות.
מדובר בדוגמאות על קצה המזלג, במטרה להבין ולהפנים את רעיון המנגנונים, ואת חשיבות הליווי המקצועי והמקיף.
היערכות וזהירות מפני הצלחה מסחררת
למרבה ההפתעה, הצלחה מסוכנת לשותפות לעיתים יותר מכישלון. בכישלון, כולם מנסים לצמצם נזקים ולברוח, בהצלחה מסחררת, כשהקופה מתמלאת, יתכן כר פורה ורחב עוד יותר לשאלת החלוקה, אומרים כשיש כסף יש הרבה יותר על מה לריב.
הסכם חכם עוסק גם בתרחיש הכישלון וגם בתרחיש ההצלחה, עיגון חובות השקעה או הכנסת יד לכיס, שוויון בחלוקת משאבים ורווחים, שערוך מניות ואופציות ומניעת מניפולציות שונות ועוד.
ריבונות ועצמאות מול החלטות שיפוטיות
כמו בלא מעט סוגיות משפטיות, היתרון של עצמאות ובחירה מראש עדיפה לא פעם עשרת מונים על התערבות או העברת הסמכות לגורם חיצוני, כאשר בנקל יחסית יכולים הצדדים לעגן מראש הסכמות ומנגנונים כאמור.
הרי שבהיעדר מנגנוני היפרדות מוסכמים, או הכרעה בנושאים שבמחלוקת בכלל, השותפות נשאבת לתוך "ברירת המחדל" של פקודת השותפויות, דיני החוזים ופסיקות בתי המשפט השונים, שם השליטה על גורל המיזם או היזם עוברת מידי היזמים לידי בית המשפט.
פסיקת בתי המשפט, המבוססת על עילות שבדין תוך ניסיון לא פעם 'להתחקות' אחר כוונת הצדדים, או בניסיון להגיע להכרעות ע''פ הדין וע''פ "צדק ויושר" או דרכי חילוץ מ"מבוי סתום", עלולים להוביל לסעד הדרקוני של פירוק כפוי ומזעור נזקים אשר יהיו בעורכי הצדדים או לפחות צד אחד.
לעיתים עלולה להסתיים דרך ארוכה של יזמות מוצלחת בשל התעקשויות והתארכות ההליכם, כאשר שוב היתרון המכריע בעיגון הסכם מקצועי הוא שימור עצמאות וריבונות וסיכול מראש של הליכים מיותרים ומחלוקות אינסופיות.
במקום להיות נתונים לחסדי ההליכים או החלטות שיפוטיות היכולת להיות אלו שמכריעים מראש, באופן עצמאי ומושכל, כיצד תיפתר המחלוקת. עשויה להתברר כבעלת יכולת לבחור בכך שפתרון הסכסוך ישרת את האינטרס הכלכלי שלכם ולא יהפוך למסע ליטיגציה יקר שבו "הניתוח מצליח אך המיזם מת", ליווי מקצועי מתחילת הדרך והשקעת מאמץ לבחינת התרחישים והסיכונים, יצירת מנגנונים אולי תעכב את תחילת הדרך אך תהווה במקרים רבים יציאה לדרך בטוחה וברורה אשר בה יתרון מובהק כמקור לפתרון חילוקי דעות באופן מהיר ומוסכם מראש.
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף להיוועצות פרטנית.
