ליטיגציה פנימית: האם אוטוסוגסטיה הופכת עורכי דין לטובים יותר?

החיבור בין אוטוסוגסטיה (השאה עצמית) לעולם המשפט הוא מרתק ונוגע בנקודת המפגש שבין הפסיכולוגיה של הלטיגטור ושל הצדדים המשפטיים, לבין ההתנהלות והתוצאה המשפטית בפועל. המיינדסט (Mindset) הוא כלי עבודה לכל דבר, הכל כמובן במקביל להכרת ספר החוקים, ניסיון ומיומנות משפטית. אוטוסוגסטיה מוכרת ככלי אימון עצמי מעולם הפסיכולוגיה והתת-מודע — אולי אף מושג מעולם הפסיכולוגיה החיובית בכוחה של אמונה עצמית.

אמנות השכנוע העצמי בדרך לשכנוע בית המשפט

כדי לשכנע היטב בטיעון, לא מספיק להאמין בו קודם. אוטוסוגסטיה כשלעצמה אינה בהכרח הכלי שמאפשר ללטיגטור לעמוד בנטל השכנוע — שופט מיומן יוכל להבחין בטיב הראיות, למרות טיעוני שכנוע שעשויים להתברר כשכנוע עצמי בלבד.

ייתכן שהשימוש הנכון בכלי זה הוא ברמת התת-מודע — לחיזוק שינון מנטרות וביטחון עצמי — כאשר היסוד הראייתי והטיעונים המשפטיים בנויים לתלפיות, ובעיקר כשיש שליטה מלאה בעובדות ובפרשת ההליך המשפטי.

אתיקה מקצועית מול פרפורמנס באולם הדיונים

בשנים האחרונות ישנה מגמת חיזוק לגישת המשפט האינקוויזיטורית (Inquisitorial System) לעומת השיטה האדוורסרית (Adversarial System).

בעוד בעבר היה מקובל כי בית המשפט מאזין מהצד ומקבל החלטה לאחר ההליך, כיום ישנה נטייה למעורבות תוך כדי — לצד שליטה בהליכים פרוצדורליים נוקשים יותר. בית המשפט נוטה לסמן, לדייק ואף להכווין את ההליך. מגמה זו דורשת מעורכי הדין כישורי שכנוע גבוהים, יכולות אלתור ודינמיקה גמישה תוך כדי תנועה — תוך חקירת עד והליך ההוכחות.

בהיבט האתי, עורך הדין נדרש "לסייע לבית המשפט בחקר האמת". אסור להטעות את בית המשפט או לעשות שימוש בראיות כוזבות. מאידך, מותר להכחיש בשם הלקוח טענות שכנגדו. עורך הדין נדרש לנווט בתבונה רבה, תוך שמירה על חובות אתיקה, לשם השאת תוצאה טובה ונכונה — משילוב של אחריות מקצועית ואתית.

הפן הראייתי: אוטוסוגסטיה אצל עדים

דווקא אצל בעל דין או צד להליך משפטי, ישנו ביטוי משמעותי לתופעה זו. עורכי דין בתחום הפלילי נתקלים לא פעם במצב שבו נאשם אוחז בהכחשה או שכנוע עצמי, אך זה קיים גם בהליכים אזרחיים.

זיהום זיכרון ועדויות משובשות

לעיתים עדים מבצעים אוטוסוגסטיה מבלי משים — הם חוזרים על הגרסה שלהם כל כך הרבה פעמים, עד שהם "משכנעים את עצמם" שזו האמת, גם אם הזיכרון השתבש. עורך הדין נדרש "לפצח" את תשובות העד כדי לחשוף את האמת הנסתרת.

בין שכנוע לפסיקה

נושא זה, מעבר להיותו משפטי-פרקטי, הוא גם תחום אקדמי ונושא למחקרים: האם עורך הדין יצטרך להוכיח לבעל הדין עצמו כי הוא לוקה ב"זיהום זיכרון"? לא בהכרח — השכנוע מכוון ליושבים בדין, וייתכן בהחלט שצד להליך לא יקבל את תוצאת פסק הדין, גם אם הוא מנומק למכביר.

אוטוסוגסטיה בניהול משא ומתן

בעולם המו"מ נוספים כלים וכללים מעולם תורת המשחקים, פסיכולוגיה ושיווק. לעיתים, הצד השני ינסה להחליש את עמדת המיקוח של רעהו באמצעות טריקים מתוחכמים — ומנגד, עורך הדין המייצג נדרש לוודא שמירה על האינטרס המשפטי, הכללי והכלכלי של הלקוח.

כאן נכנסת הגישה ההוליסטית והרב-תחומית: שילוב של יכולת מנטלית ווורבלית, הבנת דקויות וקריאה "בין השורות", יכולת הבנה מתמטית וכלכלית, הכרה בתחומים הדורשים חוות דעת מקצועית, ולעיתים אף מודיעין עסקי (בכפוף להוראות הדין). כל אלה לצד הידע והניסיון המשפטיים, במטרה להשיא את התועלת ולשמור על הלקוח.

המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף להיוועצות פרטנית.