בקשה לסילוק תביעה על הסף

סילוק על הסף בתחילת הדרך

בית המשפט רשאי למחוק או לדחות תביעה על הסף, אך מדובר בסעד קיצוני וחריג שיינתן רק במקרים שבהם קיימת בהירות גבוהה וברורה כי גם אם יוכחו כל הטענות בכתב התביעה, התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש, או כאשר קיימת עילה מפורשת לכך בתקנות סדר הדין האזרחי.

המסגרת הנורמטיבית

סמכות בית המשפט לסלק תביעה על הסף, בין אם בדרך של מחיקה ובין אם בדרך של דחייה, קבועה בתקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בשים לב כי תקנות אלו החליפו את תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישנה הלימה רבה בין לשונות התקנות וכן במבחנים ובהלכות שנקבעו בפסיקה בנושא אשר נותרו רלוונטיות כבעבר.

אבחנה בין מחיקה לדחיית תביעה

האבחנה המרכזית בין מחיקת תובענה לבין דחייתה על הסף נוגעת בשאלת קיומו של מעשה בית דין (המהווה מיצוי וסיום ההתדיינות ולמעשה הכרעת השאלה או הסכסוך).

מחיקה אינה מהווה מעשה בית דין ואינה סותמת את הגולל על בירור טענות התובע, שכן היא אינה מונעת ממנו להגיש תביעה חדשה באותה עילה, המחיקה נחשבת ככלל לפעולה טכנית או חיצונית שאינה משפיעה על גוף ומהות התובענה.

דחייה מקימה 'מעשה בית דין' ומונעת מהתובע להגיש תביעה נוספת באותו עניין (ככלל, וללא אישור בית משפט בפרט), דחייה על הסף משמעותה שבית המשפט הגיע להכרעה ומסקנה כאשר גם לו השאלות אשר במחלוקת יידונו לגופן, לא ניתן יהיה להעניק סעד לתובע, דחייה נחשבת  לפעולה מהותית ומכריעה כאמור.

ככל ותובענה נדחתה, הרי שבאופן טבעי יוכל הצד שכנגד לטעון למעשה בי דין הכולל את עקרון סופיות הדיון, קרי, שהדיון סופי ומוצה ולא ניתן 'לפתוח' אותו שוב, כמו כן ניתן יהיה לטעון בהשלמה וכחלק לטיעון סופיות הדיון, טענת מניעות ‏והשתק כלפי הצד השני שלא יהא רשאי ככלל 'להעלות' מחדש את הנושא אחר שהוכרע.

בעניין עקרון סופיות הדיון חשוב להבין שהוא אינו רק חסם פרוצדורלי, אלא עמוד שדרה של הגינות שיפוטית המונע מבעל דין להפוך את היכל המשפט ל"תכנית כבקשתך" או ''מגרש משחקים'' כאשר צד מנהל הליכים המשכיים באותו סכסוך, קיימת דוקטרינת ה"השתק השיפוטי" לפיו בין היתר מי שטען טענה מסוימת וזכה בהנאה דיונית, יהיה מנוע מלהתכחש לה בהליך אחר, כמו כן בכלל הגנה על סופיות הדיון ומחסום מפני ניסיון 'להעיר' מחדש סכסוך שהוכרע, פירושה בין הגנה על אמון הציבור במערכת המשפט ומניעת מצב של סכסוכים אינסופיים, ניתן אף לומר שבכך יש מטרה מוצהרת להבטיח ודאות לבעל דין כאשר עניינו הוכרע.

עילות למחיקת כתב תביעה על הסף

ככלל ע''פ התקנות, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה על הסף בכל עת בין היתר על יסוד אחד מהנימוקים הבאים:

היעדר עילת תביעה: כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה, כלומר, גם אם התובע יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו, הוא לא יהיה זכאי לסעד המבוקש, סעד מחיקה זה יינתן רק במקרים קיצוניים שבהם ברור שאין לתובע סיכוי, ולו קלוש, לזכות בתביעתו.

תביעה טרדנית או קנטרנית: מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית ולמעשה אין בה ממש, ומטרתה כשמה כן היא, להטריד ולהציק ואף לא בהכרח לשם השגת סעד אמיתי.

אי-קיום הוראות: התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות סדר הדין האזרחי או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט.

שימוש לרעה בהליכי משפט: בית המשפט רשאי למחוק כתב טענות כולו או מקצתו אם סבר שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט.

כל נימוק אחר שלפיו בית המשפט סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה (עילת סל).

עילות מחיקה נוספות ייתכנו על רקע פרוצדורלי בין היתר ולדוגמה אם התובע לא התייצב לדיון ולא נתן טעם סביר לכך, או בשל הפרת הוראת בית המשפט כגון אי-הפקדת ערובה או אי-תשלום אגרה.

עילות לדחיית תביעה על הסף

לעומת המחיקה, עילות לדחיית התובענה נתונות לבית המשפט אשר רשאי לדחות תביעה בכל עת ע'פ התקנות לרבות בשל קיומם של אחד מהנימוקים הבאים.

מעשה בית דין: תביעה בעילה זהה כבר נדונה בעבר והוכרעה לגופה.

התיישנות: עילת התביעה התיישנה לפי הוראות חוק ההתיישנות.

חוסר סמכות: לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעה.

כל נימוק אחר: שלפיו בית המשפט סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה (עילת סל), כגון היעדר יריבות, שיהוי, או כאשר אחד מבעלי הדין אינו אישיות משפטית הכשרה לתבוע או להיתבע.

סילוק על הסף הוא סעד קיצוני ודרסטי, המביא למחיקה או לדחייה של תובענה בטרם התבררה לגופה, לפיכך, בית המשפט יפעיל סמכות זו בזהירות רבה ובמשורה, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן, המדיניות השיפוטית מאזנת בין אינטרס הנתבע לוודאות ולמניעת הליכי סרק, לבין זכות הגישה לערכאות של התובע.

הנחת המוצא בבחינת בקשה לסילוק על הסף

בבחינת בקשה לסילוק על הסף, (מחיקה או דחייה) הנחת המוצא היא כי העובדות הנטענות בכתב התביעה הן נכונות ואינן שנויות במחלוקת, בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות בשלב זה, אלא בוחן האם על בסיס העובדות הנטענות, וכבר בשלב זה יתכן והתובע יהא זכאי לסעד המבוקש, אם נדרש בירור עובדתי לשם הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, ובכל מקרה של ספק בפרט כאשר יש חשש כי ייפגעו זכויות התובע, לרוב הדבר יצדיק את דחיית הבקשה והמשך בירור התביעה לגופה.

העדפה לתיקון כתב התביעה על פני סילוקו

בשל הסעד הקיצוני הטמון בסילוק תביעה על הסף, בית המשפט יעדיף, ככל שניתן, להורות על תיקון כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, לעומת סילוק התביעה על הסף.

מבחן תום הלב

בעוד שבאופן מסורתי סילוק על הסף נבחן דרך משקפי היעדר עילה או התיישנות, הן תקנות סדרי הדין והן הפסיקה הנעפה מדגישים את חובת תום הלב של בעל הדין כעילה משמעותית להצדקת סילוק על הסף, שעה שבו תביעה מוגשת כ"ערעור במסווה" על החלטות שיפוטיות חלוטות, או תוך ניסיון לעקוף הכרעות קודמות או מקבילות שניתנו או מתנהלות בין הצדדים, עשוי להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט ולהצדיק סילוק על הסף, הן כבשל היותה פסולה  מהותית והן ובין היתר לשם שמירה ואיזון על זמנו היקר של בית המשפט בראי זמנם של המתדיינים האחרים אשר עשויים להיפגע מניהול הליכי סרק או הליכים פסולים.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני